מוטב לצאת מייד בהצהרה כי שירת ספּיר יוֹנָס היא שירה חידתית ומוקשה. נראה
כי היא מאמינה במה שקבע מורנו ורבנו, המשורר האמריקני מתקופת המודרניזם העילי בחצי
הראשון של המאה העשרים, ואלאס סטיבנס (1955-1897), כי "האניגמטיות היא חלק
מהותי מן ההנאה ששיר מעניק" ושהשירים "עושים את הנראֶה למעט קשה יותר
להיראות". רוצה לומר אנטידיבּור מובהק, דהיינו שפה פרטית שבַּפּרטית, שבּהּ
השיר עצמו יתנגד מתוך עצמו לאיזשהו מיצוי אינטרפרטטיבי.
נראה כי יונס, בספר הביכורים שלה "אָלוּ אִינְדִּיגוֹ",
מאמינה בכוח המאגי של המילה. לעִתים נדמה כי הצירופים שולטים בה ופעמים רבות הקורא
הפּעיל מתחרט ואומר לעצמו כי היא בעצם שולטת בצירופים, היא יודעת מה היא עושה. כך
או כך ניכּר בה הרצון לשליטה בכלל והרצון לשלוט במעשה השיר בפרט. אלה שירים
אסוציאטיביים בעלי שורות ארוכות ומורכבות, לעִתים סתומות אך קסומות, מזכירים במידת
מה את שירת עודד פלד המוקדמת בספריו הראשונים שכָּפתה על הספר פורמט מרובע או מלבּני,
שבו רוחב הספר גדול מאורכּו, וכל זאת בגלל הנשימה והמקצב.
יוצא אפוא שלטובת השירים אפשר לומר כי הם מאתגרים. יש אצלה בְּשירים
יפים כמו "אֵיבָרַיים", "הוראות כיצד ללכת לאיבוד", או
"אחווה", ניסיון להגיע לידי אינטימיות באופן וגטאטיבי, צמחי, פלואידי
מבחינה מגדרית. זהו עולם אגדתי קסום שבו הכול קשור לכול מבחינה אורגנית ואיברים,
בעיקר ידיים וזרועות, אבל לא רק, משתרגים זה בזה, כמו בסרט "אוואטר"
למשל, או הרומנים הנהדרים של אורסולה לה גווין: "העולם כיער" ו"צד
שמאל של החושך":
The Word for World Is Forest
The Left Hand of Darkness
אפּרופּו הכול קשור לכול, הרי שגם אני, במידת מה, קשור ליונס ולשירתה
וגילוי נאות נדרש כאן. הייתי המורה שלה לעריכת פרוזה בעבר בקורס שנקרא "האוּמנות
שבמעשה האמנות" בבית הספר לאמנויות המילה, וחלק מהטקסטים בספר על גלגוליהם
העריכתיים מוכּרים לי. הייתי רוצה כי השיר האהוב עליי בספר הזה, שהוא לדידי גם
השיר הטוב ביותר בספר, ילווה את הרשימה הזאת על שלושת בתיו: "הוראות כיצד
ללכת לאיבוד". הנה:
"נקודת הפתיחה של השיר הזה מצויה בהִתָּכְנוּת
היער. עליכם להסכים איתי שישנו יער במגמת תנועה לְ / כעת אוּכַל לחפש אותו עבורכם
במישורים נוספים /
I’m what is needed to carry the point I to the point us. If I tell
you / would
you like it?
/We will go the greenest we can beנלך הכי ירוק
שאפשר.
נעקור שורשים נלקק סִרְפָּדִים נרחץ בְּמֵי הבִּיצה נחולל מְחִלָּה לא
נכחיש שאנו נחשים / נחשוף את שיעור ליבותינו גם מבלי שהִטַּלנו נחשים לְמוֹצְאָם"