*

לזכרה של אלונה וידרה

כֹּחוֹת נַפְשֵׁךְ וְחָכְמַת הָרְפוּאָה

הוֹסִיפוּ רִבִּית מוּעָטָה

לַקֶּרֶן הַזְּעוּמָה שֶׁל שְׁנוֹתַיִךְ

וְיַלְדָּה מֵרַחְמֵךְ לִזְרוֹעוֹתַיִךְ -

פִּקָּדוֹן קְצַר מוֹעֵד.

וְעַכְשָׁו, בְּחֻמּוֹ שֶׁל אֱלוּל

נוֹתָר רַק שֶׁקֶט וּדְוַי

וּלְעֵת שְׁקִיעַת אַלּוֹנִים

אַט צָפִים וְעוֹלִים

זִכְרוֹן יָמִים טוֹבִים

וְאֹפֶק שָׁנִים בִּלְעָדַיִךְ.

עומר - אוגוסט 2015

אביב בתל אביב

בְּצֵל שַׁלְוַת אַחַר הַצָּהֳרַיִם

מִדְרָכוֹת עֲמוּסוֹת בְּזוּגוֹת

אוֹפַנֵּי פֶּתַע חֲרִישִׁיִּים

וְסִירֶנוֹת מַחְרִישׁוֹת.

בְּדִמְמַת הִתְאָרְכוּת הַצְּלָלִים

מִינִיּוּת נוֹטֶפֶת מִשִּׁקְמִים

וּמִמַּחְשׂוֹפֵי נָשִׁים, מְטַלֶלֶת

אַנְתְּרוֹפּוֹלוֹג סְתָו בָּטֵל

תל אביב – אפריל 2016

שעור ציור

              למיכל שעדיין מציירת

אִמָּא הָיְתָה אוֹמֶרֶת:

"תְּצַיְּרִי בְּשֶׁקֶט בַּצַּד"

כְּשֶׁהָהֵם שֶׁ"מְבִיאִים לָנוּ אֹכֶל"

הָיוּ בָּאִים.

הֵם הֵבִיאוּ עָשָׁן סִיגַרְיוֹת

הִסְרִיחוּ אַלְכּוֹהוֹל

                    וַאֲנִי צִיַּרְתִּי שָׁמַיִם כְּחֻלִּים

                    וַאֲדָמָה חוּמָה

לִפְעָמִים הֵבִיאוּ לָהּ נְשִׁיקָה

אוֹ מַכָּה

                    וְשֶׁמֶשׁ צְהֻבָּה

כְּשֶׁהֵם הָיוּ פּוֹתְחִים

אֶת הַמִּכְנָסַיִם.

הֵם הָיוּ הוֹלְכִים

                    לִפְנֵי שֶׁהִסְפַּקְתִּי לְצַיֵּר עֵצִים.

אִמָּא הָיְתָה אוֹמֶרֶת:

"אֵיזֶה צִיּוּר יָפֶה"

וְלֹא הָיְתָה מִסְתַּכֶּלֶת

כְּשֶׁקִּמַּטְתִּי

וְזָרַקְתִּי לַפַּח.

אִמָּא כְּבָר לֹא אוֹמֶרֶת

                    אֲנִי עֲדַיִן בְּשֶׁקֶט בַּצַּד

                    מְצַיֶּרֶת

עומר - נובמבר 2017