מנשר


'יְקוֹד' הוא כתב-עת לספרות עברית, ישראלית ויהודית. 'יְקוֹד' מבקש את הספרות הנכתבת מתוך חבירה לשׂפה הנושאת ערכים אתיים, אסתטיים, מטפיזיים, מדעיים, היסטוריים, דתיים, מדינתיים וארץ-ישראליים, מתוך חבירה לשאלות יסוד ותשובות יסוד המבקשות לחתור אל הראשונות; היכן אנחנו, מניין באנו, לאן אנו. אנו מבקשים לשתף וליטול חלק בחיפוש ומיפוי מזן זה.

פואמה
21/01/2020 13:58:03

"זמן השואה שלו היה שנתיים שבועיים וחמישה ימים.

  זה היה המון. הוא התחיל באושויץ וסיים בבירקנאו

  ובדרך היו עוד מחנות".

הסופרת, לאה איני, על אביה ניצול שואה מתוך ריאיון במוסף "הארץ" 23.5.2014

 

זמן השואה שלי

וּזְמַן הַשּׁוֹאָה שֶׁלִּי

לֹא נִקְצַב מֵעוֹלָם

לֹא יִקָּצֵב לְעוֹלָם

הוּא קַיָּם בִּי,

עָמֹק.

עָמֹק בְּתוֹךְ הַבָּשָׂר,

עַל אַף שֶׁאֵין לִי

עַל זְרוֹעַ

לֹא שָׂרֶטֶת

גַּם לֹא מִסְפָּר

וְהִנֵּה שָׁנִים אַחַר

אָמַר אֶת שֶׁאָמַר אָדוֹרְנוֹ

כּוֹתֵב אֲנִי שִׁירָה

בְּלִי חֲשָׁשׁ מִתָּוִית אֶפְשָׁרִית שֶׁל עָבָר

בַּרְבָּרִיּוּת

יוֹדֵעַ, יֵשׁ עָתִיד אַחַר זֶה עָבָר

לְנִצְחוֹ לֹא תָּם

עַל הַכֹּל מְרַחֵף

אֵין כָּל סָפֵק

הוּא נוֹכֵחַ,

בֵּינֵינוּ הוּא נִשְׁאָר

חֵי נַפְשִׁי

דָּבָר -

דָּבָר לֹא נִגְמָר

וְעַל אַף

מֵעוֹלָם -

מֵעוֹלָם -

לֹא בָּא אֶל

בַּיִת

אֶצְלֵנוּ

זִכְרָהּ שֶׁל זוֹ

שׁוֹאָה

וְעַל אַף מֹשֶׁה

שֶׁרְתּוֹק

(לְיָמִים שָׁרֵת)

רָאָה גְּבַהּ קוֹמָתוֹ

שֶׁל אַבָּא

עוֹד אָז,

בְּיָמִים שֶׁל טֶרֶם,

קֹדֶם

פָּרְצָה מְדִינָה

אֶל חוּץ

נָטַל זְרוֹעוֹ שֶׁל

אַבָּא

וְהוֹלִיכוֹ אֶל עִמְקֵי,

מַעֲמַקֵּי

הַצָּבָא הַבְּרִיטִי.

וְעַל אַף אַבָּא

בְּמַדֵּי חַיָּל

בְּרִיטִי לְכָל דָּבָר

וְעִנְיָן

בֵּין מְשַׁחְרְרֵי מַחֲנוֹת

הָיָה

עֲדַיִן רִחֵף

אֶצְלֵנוּ אֶל בַּיִת,

דַּק מִן הַדַּק,

זֶה רֵיחָהּ הַמַּטְרִיד

שֶׁל שׁוֹאָה

דָּבֵק בִּבְגָדִים

יוֹשֵׁב בֶּטַח אֶל

כְּתָלִים

בָּא עָמֹק

עָמֹק, עָמֹק

אַל תּוֹךְ מְעָרוֹת

אַף

לְהַזְכִּיר קַיָּם הוּא

גַּם נוֹכֵחַ,

עַל אַף

תְּרִיס הוּרַד

הוּגַף

בִּפְנֵי מִלִּים

נַחְסָם, לִכְאוֹרָה,

עוֹלָם צְלִילִים

עֲדַיִן

יֵשׁ מָקוֹם לִשְׁאַר

חוּשִׁים

לַעֲשׂוֹת בִּי מְלַאכְתָּם

שְׁלֵמָה

חוֹרְצִים בִּי חֲרִיצִים

עַל אַף

עוֹד קָט תִּסְתֹּמְנָה

מְעָרוֹת אַף

הֲרֵי הָעַיִן נִתְרַחֲבָה

לָהּ

פֶּתַע פִּתְאֹם

מוֹלִיכָה זוֹ יָדִי

לֶאֱחֹז

לְמַשֵּׁש

כְּלַל מַזְכָּרוֹת

הֵבִיא,

הוֹתִיר אַבָּא אַחַר

מוֹתוֹ

פֶּתַע אֹזֶן

שׁוֹמַעַת מִתּוֹךְ אֵלֶם

קוֹל

מֻ-חְ-לָ-ט

כְּלַל צְעָקוֹת חֲנוּקוֹת,

צְעָקוֹת צָעֲקוּ הֵם,

שָׁם,

לִפְנֵי בָּא אֶל

אַף

זֶה הָרֵיחַ הַמְתַקְתַּק,

הַמַּטְעֶה,

הַמְּרַמֶּה שִׁיּוּךְ טְעָמִים

לָמַדְנוּ לְשַׁיֵּך

כְּסֵדֶר נָתְנָה בָּנוּ

תַּרְבּוּת,

נָתַן בָּנוּ נִסָּיוֹן

פְּרִי לִמּוּד שֶׁל

שָׁנִים

מִמַּעֲמַקֵּי זִכָּרוֹן

וְעוֹד טֶרֶם פָּג זֶה

רֵיחַ

יָרַד אֶל עִמְקֵי מְעָרוֹת

אַף

רוֹאֶה אֲנִי תְּמוּנָתָהּ

שֶׁל דּוֹדָתִי

לֹא יוֹדֵעַ אֲנִי

אֶל וַדַּאי,

אֶל נָכוֹן,

קְלַסְתֵּר פָּנֶיהָ

מְהַוֶּה אֲנִי (גַּם אִם

לֹא תָּמִיד

וּמוּדָע אֲנִי לְכָךְ)

סוּג מְסֻיָּם שֶׁל

הַנְצָחָה

לִדְמוּתָהּ, מֵעוֹלָם -

מֵעוֹלָם - לֹא הִכַּרְתִּי

נוֹשֵׂא שְׁמָהּ, בְּגָאוֹן

אֶל זֶה עוֹלָם

וּזְמַן הַשּׁוֹאָה שֶׁלִּי

אֵינוֹ נֶעֱצָר

אֵינוֹ נָם

וְלוּ גַּם לְרֶגַע

אֵינוֹ תְּלוּי מָקוֹם

אוֹ תְּלוּי תְּחוּשׁוֹת

אֲחֵרִים

מֵבִיא אוֹתִי אֶל

מְקוֹמוֹת

לֹא חָשַׁבְתִּי יֶשְׁנָם

עוֹד

רוֹאֶה מַרְאוֹת

חָשַׁבְתִּי לֹא אֶרְאֶה

עוֹד,

עַיִן בְּעַיִן,

אֵלֶּה יָמִים שֶׁלִּי

עַל פְּנֵי זוֹ

אֲדָמָה

מוֹצִיאִים אוֹתִי מִתּוֹךְ

יָמִים שֶׁל שִׁגְרָה

מְבִיאִים בִּי טַעַם

כְּאֵב

חָשַׁבְתִּי לֹא אֵדַע

עוֹד

לֹא אַרְגִּישׁ, לְעוֹלָם

וְהַכֹּל יוֹצֵא אֶל

חוּץ

בְּמִין גַּעַשׁ אֵין

פּוֹסֵק

בְּזַעַם אֵין גּוּף

יָכֹל עוֹד

לְהָכִיל

מֵכִיל חֻקָּיו שֶׁלּוֹ

עַל גּוּף,

עַל סוֹבֵב

וְעַל אַף אֵין דְּבָרִים

בָּאִים אֶל חוּץ

אֵין נָכְרִים הֵם

עַל פְּנִים

הֲרֵי רוֹתְחִים הֵם

רְתִיחַת יֶתֶר

שׂוֹרְפִים כָּל חֲלַל פְּנִים

וַאֲנִי מְחֻיָּב

מִכֹּחַ נְסִבּוֹת,

מִכֹּחַ מְצִיאוּת,

מִכֹּחַ מְחֻיָּבוּת

נָטַלְתִּי עַל עַצְמִי

עֵת לִי מִשְׁלַח יָד

בָּחַרְתִּי

נוֹטֵל בְּיָדִי גּוֹרַל אֲנָשִׁים

יוֹדֵעַ סְמוּכִים הֵם אֶל

דַּעְתִּי

נוֹתְנִים אֵמוּן בִּי

בְּשִׁקּוּל דַּעְתִּי

סוֹמְכִים עַל מוֹצָא פִּי

יוֹדְעִים אֶנְהָגֵם נְתִיבוֹת

יְשִׁירוֹת אֱלֵי מְצִיאַת

פִּתְרוֹן

לִבְעָיָה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת

הֵבִיאוּ פִּתְחִי

וַאֲנִי -

אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ

מִי יְעַקֵּר

יְסַלֵּק מִמֶּנִּי

תּוּגָתָהּ שֶׁל זוֹ

שׁוֹאָה,

דּוֹמֶה לֹא עָזְבָה

לֹא נָטְשָׁה מֵעוֹלָם,

לֹא תִּטֹּשׁ -

לְעוֹלָם -

חַדְרֵי בֶּטֶן

בָּאָה לָהּ שׁוּב

מְבִיאָה לֶהָבוֹת אֵשׁ

מַעְלָה,

מַעְלָה

אֶל גָּרוֹן,

פֶּתַע נִחָר

מֵאֵימַת אֵשׁ

בּוֹקַעַת וְעוֹלָה.

נוֹתֶנֶת חֻמָּה

אֵין מַפְסִיק,

אֵין עוֹצֵר.

וַאֲנִי זִכְרוֹנוֹת כְּאֵב

לִי נוֹצֵר

שָׁב אֶל אוֹתָן מַרְאוֹת

רָאִיתִי אָז,

לִכְאוֹרָה,

אֶל רִאשׁוֹנָה,

שָׁם בְּלֵב אַוּשְׁוִיץ

יוֹדֵעַ אֶל נָכוֹן,

אֶל וַדַּאי,

כָּאן הָיִיתִי,

כָּאן הַכֹּל רָאִיתִי,

מִקָּרוֹב -

לֹא מִמֶּרְחָק

וְאֵין יָכֹל אֲנִי

לָתֵת,

לְהָנִיחַ לְאוֹתָן מַרְאוֹת

אֲיֻמִּים יִהְיוּ

כְּכָל שֶׁיִּהְיוּ

לַהֲפֹךְ חֵלֶק בִּלְתִּי

נִפְרָד

מֵחַיַּי.

מִתְעַקֵּשׁ לִקְבֹּעַ

אֵין הֵם חַיַּי,

כְּלָל וּכְלָל,

שֶׁהֲרֵי אֵין לִי

מִסְפָּר עַל זְרוֹעַ

לֹא הָיִיתִי שָׁם,

שֶׁכֵּן

כָּאן,

כָּ-א-ןִ  -

נוֹלַדְתִּי

כָּאן,

כָּ-א-ןִ  -

גָּדַלְתִּי,

אֲבָל אֵין הַמַּרְאוֹת

מַרְפִּים בִּי

וְלוּ גַּם

לְרֶגַע,

מַקִּישִׁים עַל דֶּלֶת,

אֶל זְגוּגִית חַלּוֹן,

אוֹמְרִים דְּבָרָם

בְּאֵלֶם קוֹל,

בִּזְעָקָה חֲנוּקָה,

צוֹעֶקֶת בִּי אַלְפֵי

צְעָקוֹת

דּוֹחֶקֶת אַף

עָמֹק עָמֹק

אֶל רֵיחוֹ הַמָּתוֹק

שֶׁל הַמָּוֶת

נָטַל מִמֶּנּוּ

זֶה שָׁנִים הַרְבֵּה

רֵיחַ סֵרָחוֹן רִאשׁוֹנִי

יֵשׁ בָּהֶן, בְּגוּפוֹת

שׁוּב אֵין קוֹרֵם

עֲלֵיהֶן עוֹר

גַּם לֹא

בָּשָׂר

וְזֶה זִכָּרוֹן אָרוּר,

אֵינוֹ פּוֹסֵק

אַף הוּא בְּשֶׁלּוֹ,

אֵינוֹ מַרְפֶּה

אֶת נִצְחוֹנוֹ עַל

שִׁכְחָה

חוֹגֵג,

דּוֹמֶה אֲפִלּוּ

שָׁר

סוּג מְסֻיָּם שֶׁל

שִׁיר יוֹם

לְהַנְצִיחַ רֶגַע אַחַר

רֶגַע,

לְהַגִּיד בִּי

הַכֹּל אֱמֶת הוּא,

אָכֵן נִתְרַחֵשׁ דָּבָר

בְּתוֹךְ מְצִיאוּת,

נֶחְצָב הוּא -

אֵין כָּל מָקוֹם

לַחֲלֹם

וּבְמָקוֹם -

בְּמָקוֹם בּוֹ שׁוֹתְקוֹת

לָהֶן מִלִּים

אֵין יוֹצְאוֹת מִגָּרוֹן

אֶל חוּץ,

בָּא מְקוֹמוֹ שֶׁל

רֶשַׁע

תּוֹפֵס בְּבִטְחָה מְקוֹמוֹ,

כִּי אֵין כָּל חָלָל

בַּטֶּבַע

וּמֶה הָיָה רֵיק

אֶל יוֹם אֶתְמוֹל

יִדְחַק מְקוֹמוֹ אֶל

מֶרְכָּז

לָדַעַת כָּךְ דַּרְכּוֹ

שֶׁל יוֹם

חוֹל

לְהַשְׁלִים מַה לֹּא

נִשְׁלַם

יוֹם אֶתְמוֹל.

וּזְמַן הַשּׁוֹאָה שֶׁלִּי

לֹא נִצְבָּע בְּהֶכְרֵחַ

בִּצְבָעִים אוֹ

בְּשָׂפָה

לֹא בִּדְגָלִים

אוֹ נִתְחָם לוֹ

בִּתְחִימַת תְּקוּפָה,

כִּי בָּא הוּא

בִּי שׁוּב וָשׁוּב,

דּוֹחֵק בִּי אֵין

פּוֹסֵק,

בֵּין מֵרָחוֹק

בֵּין מִקָּרוֹב,

דּוֹרֵשׁ זְמַנּוֹ בִּי

אֵין נִקְצָב

יוֹדֵעַ הוּא הֵיטֵב

אֵין אוֹתוֹ מִי

כִּי יַעֲצֹר,

מִי יֹאמַר לוֹ -

פַּסְקָנִית - זְמַנּוֹ נִקְצָב

וּמִי יֹאמַר לָהּ,

לַשּׁוֹאָה,

כֵּיצַד תָּבוֹא

מָתַי תָּגִיחַ, פִּתְאוֹמִית,

בְּאַחַת,

וּמִי יַגִּיד לָהּ,

לַשּׁוֹאָה,

מַה דֶּרֶך בָּהּ

תֵּלֵךְ,

בְּאֵיזֶה אֹפֶן

בִּי תִּקְדַח,

מַעֲשֵׂה מִנְחַת

בָּשָׂר בְּרוּחַ.

מַעֲשֵׂה

מִנְחָת.

 

וּזְמַן הַשּׁוֹאָה שֶׁלִּי

לֹא נִקְצַב לְעוֹלָם,

לֹא יִקָּצֵב לְעוֹלָם,

הוּא קַיָּם בִּי,

עָמֹק,

עָמֹק בְּתוֹךְ הַבָּשָׂר,

עַל אַף שֶׁאֶל חוּץ

דָּבָר -

דָּבָר לֹא נוֹתָר.

וְכָתוֹב אֶכְתֹּב שִׁירָה,

שָׁנִים אַחֲרֵי -

לְהַגִּיד זְמַנָּהּ בִּי

חַד,

לֹא הֻכְחַד -

אֲפִלּוּ לֹא נִקְצַב

לֹא - יִקָּצֵב - עוֹלָם.

 

חָסֵר תַּאֲרִיךְ

לְלֹא תִּעוּד

רַק יָשִׁיר -

וּמָדוּד.


מכתבים אחרונים למערכת
יחיאל חיליק רוזמן
16/09/2019 15:02:19
ויקטור הרצברג
21/08/2019 00:16:02
Judith Levi
12/06/2019 08:02:46
יואב איתמר
07/05/2019 05:04:19
אביחי קמחי
06/05/2019 16:47:02