ההתחדשות

שיר והערה על שירו של יעקובּוס רֶוְויוּס בתרגומו של דן צלקה
09/12/2021 11:04:26

 

ההתחדשות / יעקובּוס רֶוְויוּס

תרגום: דן צלקה

 

 

אֱנוֹשׁ הוּא כִּפְרוּטָה שֶׁאֱלֹהִים עִצְּבָהּ

וּבָהּ בְּקֹדֶשׁ נֶחְקְקָה דְּמוּתוֹ הַנִּשְׂגָּבָה:

אַךְ בְּמֶחֱוָה רָמָה כָּזֹאת שָׂטָן צָרָה עֵינוֹ –

אֶת צֶלֶם אֱלֹהִים מוֹחֵק וְטָח לוֹ אֶת דְּיוֹקָנוֹ.

אֵיךְ יִוָּשַׁע מִפַּח יָקוּשׁ אֱנוֹשׁ חוֹטֵא אֻמְלָל?

אוֹתוֹ חוֹתָם אֲשֶׁר הִכְוָה – יָשִׂים גְּזֵרָה לְאַל.

אֲדוֹן-עוֹלָם שֶׁחֲנָנָנוּ צֶדֶק וְחָכְמָה וָטוּב,

הוּא יְחַדֵּשׁ בְּהוֹד-רוּחוֹ, יִטְבַּע צַלְמֵנוּ שׁוּב.

 

 

*

 

איזה שיר! זה אחד השירים היחידים שנתקלתי בהם שיכולים לנחם את האדם, אבל ממש לטעת בו תקווה, על צער החלוף, על החלופיות, על כך שאנחנו כל כך זמניים כאן, כפי שכותב נתן אלתרמן "כי חי האיש חיים קצרים כֹּה ומת לזמן כל כך ארוך" (שיר סיום ל"שלמה המלך ושלמי הסנדלר"). אבל ליעקובּוס רֶוְויוּס (1658-1586), אדם מאמין ותמים עם אלוהיו, יש תשובה לזה, והתשובה לא נמצאת שם בשמיים, אלא כאן על הארץ, על הארעא אם תרצו. כן, אפשר לדבר בשיר הזה על גלגולים בדורות, בהחלט, זה מתבקש; אבל אפשר גם לומר בפשטות כי בנותינו ובנינו ממשיכים אותנו. הם בעצם שרשרת הדורות האינסופית שיש בה משום הנחמה מפני המוות, ופחד המוות, המַשְׂטין. אלוהים טובע באמצעות הדנ"א שלנו את דיוקננו בהם קצת אחרת, כמו צד שני של מטבע, או מטבע שמטביעים אותו שוב לאחר שנשחק.

 

הדיוקן הוא רק אמצעי, ממש כמו הכסף, כמו המטבע עצמו, כי המהות של הנשמה התועה המתלבשת בגוף בשר וָדם היא פנימית ועמוקה. אבל מלחמת היֵצֶר יש בשיר הזה, מלחמת יצר הרע. אתה רוצה לבחור בטוב בחייך, והנה חולשת הרצון מוליכה אותך לבחור ברע, ואינך יודע אפילו למה בחרת באשר בחרת, התשובה שלך היא כך יצא. עם זאת, כמו שאומר הסלאנטֶר באִמרתו הידועה שכבר נשחקה כַּמַּטְבֵּעַ בשירו של רוויוס, כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן. לטעמי אפשר לעשות תשובה, ואין כוונתי לכל הבגד עם כל התחפושת כי גם זה לא יותר מדבר חיצוני, אלא למַהות, להיות אדם טוב שחושב ועושה טוב. בשמונה שורות, לא יותר, בחריזה הכי פשוטה בעולם, מצליח להעביר רוויוס לקורא אוהב השירה הרליגיוזית את תפיסת עולמו המעוררת בי כל כך הרבה הזדהות.

 

אז לעזאזל אם בילע המוות כל חלקה טובה, הנה סר מר המוות ודיוקננו מוטבע שוב בדורות הבאים כשם שהאנושות אוהבת מבחינה מסורתית לחזור על שמות לפני בוא המודרניזם הגדול שסבר כי כל אחד צריך לשאת שם מקורי. אם לסבתא שלי קראו שרה, יקראו לי גם כן שרה, ואם לסבא שלי קראו דוד, אז גם לי יקראו דוד. יש בזה משהו יפה מאוד בהעברת מקל השמות מדור לדור, גם אצל הנוצרים ואחרים, ושימור חקיקת המטבע המשפחתי והגרעיני, דבר שאנחנו התנגדנו לו כל כך מבוא המודרניזם לעולם שסבר כי על כל אינדיווידואל להיות מקורי ולשיר את שירו.

 

שנים אני רוצה לכתוב על השיר הזה ולא יצא. שנים הוא מלווה אותי. תרגם אותו כנראה לא מהמקור ההולנדי, אבל לא כל כך אכפת לי, הסופר האהוב דן צלקה. הוא ידוע בכך שבפרוזה שלו חשף תמיד פינות אזוטריות מרתקות, מעין זרקור על מציאות שלא חשבת עליה והנה היא מובאת לפניך חיה ונושמת ומלמדת אותנו משהו על עצמנו כאנשים מודרניים: מתאגרף ממוצא פולני בשנות השלושים כאן בארץ, תליין יהודי במקצועו מימי הביניים, מתרגם התנ"ך ליידיש יהואש שמתרגם את הפסוק האחרון בעזרת זונה בניו יורק, ר' יוסף דה לה ריינה האומלל שמנסה להילחם באמצעים על-טבעיים בשטן, לא כמו בשיר המובא לעיל, ולא יכול לו, כי באשר לשטן יש ללכת באמצעים טבעיים, בתחבולות תעשה לך מלחמה. אלה רק חלק מן הדמויות האזוטריות המופיעות בפרוזה היפה של צלקה.



מיהו יעקובוס רוויוס? צלקה מספר לנו: "הוא היה קלוויניסט קנאי ואלוף הולנדי של הסונט והסגנון הבארוקי. כשראיתי את שירו במקור, עלו בזיכרוני שתי שורות משיר של יהודה הלוי: 'אֱלֹהִים אֶל־מִי אַמְשִׁילֶךָ? וְאֵין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ: / בַּמָּה אֲדַמֶּךָ, וְכָל־דְּמוּת טֶבַע חוֹתָמֶךָ...' (מתוך 'שלוש הממשלות' סילוק ליום הכיפורים) הדימוי אינו נדיר, אך רוויוס השיג בו עוצמה מפתיעה". צודק צלקה.


 

את השיר הזה לקחתי מתוך "דן צלקה – שירים ותרגומים", ספר שראה אור ב"ספריית פרוזה" שהתקיימה לצד כתב העת "פרוזה" בשנות השמונים. עורך הספרייה היה יוסי קריים המנוח ועורך הסדרה שבה הופיע הספר הוא פרופ' עמינדב דיקמן יבל"א, 1986. יש בספר שירי מקור של צלקה ותרגומים שלו לא רק למשוררים אזוטריים, אלא גם למשוררים נודעים מפרדריך הֶלדרלין, הרומנטיקן הנודע וסְעור הנפש והשיר "בחצי החיים" ועד אֶוּגֶ'נְיוֹ מוֹנְטָלֶה, האיטלקי המודרניסטי, חתן פרס נובל, והמחזור הקסום שלו לזכר רעייתו "כְּסֶנְיָה", שראה אור תחילה בהוצאת "סימן קריאה" ב-1979. כל אוהב שירה רצוי שיהיה לו בספרייתו הספר המרגש והעמוק הזה של צלקה.    


מכתב חדש
3 מכתבים ב-3 דיונים ל-"ההתחדשות ":
שיר נפלא
סמדר שרת
09/12/2021 19:31:27
"לפתח חטאת רובך"
זיוה פלדמן
10/12/2021 11:13:07
תודה רני, השיר מעורר השראה וגם ההערה.
ארלט מינצר
10/12/2021 17:55:22