חדשות הבוקר

הַיּוֹם בְּשָׁעָה 6:23 בַּבֹּקֶר,

בְּבֵית הַקְּבָרוֹת בְּחֻרְשַׁת הַזֵּיתִים

לְמַרְגְּלוֹת הַמַּצֵּבָה שֶׁל יִצְחָק עֵדֶר,

פָּרְחוּ שְׁנֵי חֲצָבִים בִּמְלוֹא הֲדָרָם.

בְּלִי  לִשְׁאֹל אַף אֶחָד,

בְּלִי לְבַקֵּשׁ רְשׁוּת,

בְּלִי מָשָּׂא וּמַתָּן,

הַסְּתָו כְּבָר כָּאן.

בֹּקֶר טוֹב יִשְׂרָאֵל.

פילוג

אֵיךְ שָׁבְרוּ בַּחֲמַת זַעַם

אֶת הַמִּדְרָכָה שֶׁחִבְּרָה

בֵּין שְׁנֵי הַקִּבּוּצִים

וְהֵקִימוּ בִּמְקוֹמָהּ גֶּדֶר תַּיִל דּוֹקְרָנִית,

שֶׁמָּא יָעֵז לַעֲבֹר מַשֶּׁהוּ אוֹ מִישֶׁהוּ

מֵהַצַּד שֶׁל הָאִחוּד לַצַּד שֶׁל הַמְּאֻחָד.

אֲפִלּוּ הַצִּפּוֹרִים בַּצַּד שֶׁל הַמְּאֻחָד

כִּבְּדוּ אֶת הַגָּדֵר.

אֶצְלֵנוּ הַכֹּל הָיָה בְּהִתְנַדְּבוּת.

כשאני עומד בצפירה

כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֵד בַּצְּפִירָה

אֲנִי לֹא, אַף פַּעַם לֹא

מִסְתַּכֵּל מִי לֹא עוֹמֵד.

אֲנִי רַק מִסְתַּכֵּל פְּנִימָה

אֶל תּוֹכִי וְרוֹאֶה אוֹתִי

עוֹמֵד שָׁם וּבוֹכֶה.

בשמי ערב כחולים

אוֹתוֹ עֶרֶב הָיִיתִי רָגִישׁ מְאֹד,

אוּלַי בִּגְלַל הַמַּכּוֹת שֶׁחָטַפְתִּי בַּבֹּקֶר

וְרָצִיתִי שֶׁאַבָּא יִשָּׁאֵר אִתִּי עוֹד וְעוֹד

לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם אַבָּא לִקְרֹא אֶת

"בִּשְׁמֵי עֶרֶב כְּחֻלִּים בִּשְׁמֵי עֶרֶב צְלוּלִים

שָׁט לוֹ יָרֵחַ עָגֹל וּבָהִיר

חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ טִיֵּל וְדוּמָם הִסְתַּכֵּל..."

סָגַר אַבָּא בִּטְרִיקָה אֶת הַסֵּפֶר

וּכְשֶׁהִתְכּוֹפֵף לָתֵת לִי נְשִׁיקַת לַיְלָה טוֹב

עָלָה מִמֶּנּוּ רֵיחַ טוֹב שֶׁל אַבָּאִים.

וְאָז, תָּפַסְתִּי בְּאוֹתוֹ חֵלֶק מֵרֹאשׁוֹ שֶׁהָיָה הֲכִי קָרוֹב לַפֶּה שֶׁלִּי,

בָּאֹזֶן, סָגַרְתִּי עָלֶיהָ בְּכֹחַ אֶת הַשִּׁנַּיִם וְסֵרַבְתִּי לְהַרְפּוֹת.

מֵאַחַר שֶׁהַזִּכָּרוֹן מְשַׁמֵּר רְגָעִים קָשִׁים עַד הַפְּרָט הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם,

אֲנִי זוֹכֵר עַד הַיּוֹם אֵיךְ אַבָּא גָּנַח פִּתְאוֹם, הִתְרוֹמֵם בִּתְנוּעָה חַדָּה

כְּשֶׁאָזְנוֹ שׁוֹתֶתֶת דָּם, וּבְפִי נוֹתַר מְדַמֵּם כְּמוֹ זָנָב חָתוּךְ וּמְפַרְכֵּס

שֶׁל לְטָאָה הַחֵלֶק מֵהָאֹזֶן שֶׁנֶּחְתַּךְ.

כָּל זֶה קָרָה מִזְּמַן גַּם אָבִי כְּבָר מֵת

כְּמוֹ הַרְבֵּה דְּבָרִים אֲחֵרִים.

אַךְ בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי שָׁב וְנִזְכָּר,

עוֹלֶה בְּפִי כְּמוֹ גַּעֲגוּעַ חִוֵּר

כְּמוֹ כְּאֵב רְפָאִים יָשָׁן

טַעַם אָזְנוֹ הַחֲתוּכָה,

וּמִפִּי בּוֹקַעַת יִלְלַת הַכְּאֵב הַחַדָּה

שֶׁבָּקְעָה אָז מִפִּיו.

ויהיו הם עפים והנה רכב אש

וַיִּהְיוּ הֵם עָפִים וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ

וַיַּעַלוּ בַּסְּעָרָה הַשָּׁמָיִם, וְהִיא רוֹאָה וְצוֹעֶקֶת

אִישִׁי אִישִׁי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו

עַד שֶׁלֹּא רָאַתְהוּ עוֹד.

אַחַר כָּךְ קָמָה לְאַט אָסְפָה אֶת כָּל שְׁבָרָיו

שֶׁהָיוּ מְפֻזָּרִים עַל פְּנֵי עַשְׂרוֹת קִילוֹמֶטְרִים

וְהִדְבִּיקָה אוֹתָם אֶחָד לְאֶחָד, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל

לְהָכִיל אֶת כָּל הַצַּעַר וְהַכְּאֵב שֶׁנִּקְּרוּ בָּהּ מִבִּפְנִים,

גַּם כַּאֲשֶׁר תַּבְעִיר מַשּׂוּאַת אֵשׁ לִכְבוֹדָם

שֶׁל הַחַיִּים הַנִּמְשָׁכִים לַמְרוֹת הַכֹּל

בְּעָמָל רַב וּבְפֶרֶךְ גָּדוֹל.

כָּל יוֹם בַּלַּיְלָה הָיְתָה מִתְפָּרֶקֶת לִשְׁבָרִים.

וּבַבֹּקֶר שָׁבָה לְהַדְבִּיק אֶת עַצְמָהּ שֶׁבֶר אֶל שֶׁבֶר.

עַד שֶׁלֹּא יָכְלָה עוֹד לָשֵׂאת אֶת יִסּוּרֵי הַכְּאֵב

הַמְּכַלִּים וְהִיא עָצְמָה אֶת עֵינֶיהָ וְהוֹרְתָה לִרְתֹּם

אֶת אֲרוֹנָהּ לְמִרְכֶּבֶת סוּסֵי אֵשׁ דּוֹהֲרִים

עַד כְּלוֹת הַנְּשִׁימָה וְנֶעֶלְמָה בִּסְעָרָה הַשָּׁמַיְמָה.

השירים לקוחים מתוך "כשהגענו מן הים", ספר שיריו החדש של דודו פלמה בעריכת עודד פלד