מתייחדת ביַשרותה

ארבעה שירים והערה על הספר "מבריאה כרונית" מאת המשוררת אירית קדם
27/06/2021 20:54:48

אירית קדם / ארבעה שירים והערה

 

ארבע מילים

 

אַרְבַּע מִלִּים

קְטַנְטַנּוֹת

לִחְיוֹת עַל פִּיהֶן

אַף

עַל

פִּי

כֵן

 

לוֹמַר לַחַיִּים כֵּן

(גַּם אִם הֵם לֹא)

וְלִמְצֹא אֶת

הַמָּה וְהַמִּי

שֶׁיִּהְיֶה

בִּשְׁבִיל מָה

בִּשְׁבִיל מִי

לָקוּם בִּשְׁבִילוֹ

וְלָכֵן,

וְאַף עַל פִּי כֵן –

 

 

אם אלוהים

 

אִם אֱלֹהִים יְכוֹלָה לִבְרֹא

אֶבֶן שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהָרִים

מִי אֲנִי שֶׁלֹּא אַצְלִיחַ

לְקַוּוֹת תִּקְוָה שֶׁאֵינִי

יְכוֹלָה לְהַגְשִׁים

אוֹ לְהַגְשִׁים תִּקְווֹת

שֶׁאֵינִי יְכוֹלָה

לְקַוּוֹת בְּעַצְמִי

 

אֲנִי יְכוֹלָה

וַאֲנִי אֲפִלּוּ לֹא אֱלֹהִים

 

 

הכאב

 

הַכְּאֵב

חוֹפֵר בִּי תְּעָלָה

הוּא מְכַרְסֵם בְּאַדְמַת

הַשְּׁפִיּוּת שֶׁלִּי

וְעוֹשֶׂה אוֹתָהּ עַצְבָּנִית

וַאֲפֹרָה

הַכְּאֵב יַעֲלֶה אִתִּי תֵּכֶף

לַמִּטָּה

וַאֲנִי אַפְנֶה לוֹ אֶת הַגַּב

בְּכַוָּנָה

אֲבָל עוֹד מְעַט

נַעֲשֶׂה שְׁלִישִׁיָּה

הַכְּאֵב וַאֲנִי

וְכַדּוּר הַשֵּׁנָה

 

הַ-כְּ-אֵ-ב

בֶּן זוֹנָה!!!

 

 

קח ממני

 

קַח מִמֶּנִּי

אֶת הָעַיִן הַדּוֹמַעַת

אֶת הַפֶּה הַמְּפַטְפֵּט שִׁירָה

אֶת הַצַּד הַמִּצְטַלֵּם יוֹתֵר שֶׁל הַפָּנִים

אֶת הָרֶגֶל הַשְּׁנִיָּה הַלֹּא הַצּוֹלַעַת

אֶת הַלֵּב הַדַּק

הָאֹזֶן הַכְּרוּיָה

אֶת הַשָּׁד הַטּוֹב

וְהַגָּדוֹל מִבֵּינֵיהֶם

קַח מִמֶּנִּי וְהַרְכֵּב לְךָ

אִשָּׁה פִּיקָסוֹ

לְמַזְכֶּרֶת

 

 

דרך לישת השפה ומשחקי האסוציאציה המהירים, נולדים להם מתוך המשוררת הזו שירים, אירית קֶדֶם. השירים המופיעים לעיל לקוחים מתוך ספרה הפשוט והישיר "מבריאה כרונית", המחולק לשלושה חלקים: "מבריאה", "כרונית" ו"מבריאה כרונית". מתוך מבריאה בחרתי שניים ומתוך "כרונית" שיר אחד וכן מהמצב השלישי "מבריאה כרונית" שהוא הקיומי המתמיד והמעניין בשלושת השערים, שיר אחד. כל שער היא מלווה במעין פרגמנט יפה שהוא מוטו לכל השירים שבאותו שער. בראשון היא כותבת: "בריאליטי שלךְ / את המודחת / את המוחזרת חזרה / את המנצחת"; בשער השני: "האֵין החמקמק / הרבה יותר מוצק / מיֵש נוזלִי בַּכַּד / שכל אורכו נסדק", ואילו בשלישי: "בואו איתי להחליק על /  מישור הוויתור הגדול / יש שם מלא אטרקציות".

 

הספר מעלה תהיות והרהורים על אודות תהליכי צמיחה והבראה דווקא בעת משבר. אומרים לנו, אל תהפכו את השירה לתֶרפּיה. שירה היא שירה וריפוי הוא ריפוי. אין השירה בּיבּליותרפיה. עם זאת, הקורא בשירי הספר הזה יקבל כאן, מעבר לעונג האסתטי שבקריאת השירים, גם כמה עצות טובות כיצד להתמודד עם מצבים לא פשוטים. מה רע? שניים במחיר אחד. כי זאת יש לדעת, השירים האלה של קדם הם לא על חולי או על הבראה בהכרח, אלא על החיים של כל אחת ואחד מאיתנו, ועל איך אנחנו בוחרים לחיות אותם על פני הרצף הזה, מהבחירות הקטנות ביותר ועד לבחירות הגורליות, תוך התמודדות מתמדת עם מה שתלוי בנו ועם מה שאין בכוחנו לשנות.

 

בלב השיר הראשון ההתגברות הברנרית של ה"אף על פי כן", למרות הכאב, על אף המַדְכּוֹא, להתייאש, אך להמשיך הלאה; לקום מן הייאוש גם בגל הבא ולתת פשר למעשים ולמשמע את החיים. בלב השיר השני נשביתי בטון הפמיניני-פמינסטי המתריס, השובב והחצוף הקורא תיגר על כל קונפורמיות מגדרית או דתית בשם המקוריות; בליבת השיר השלישי הכֵּנות הטוטאלית של הדוברת והזעם הישיר בסופו כשיא, כבש אותי. השיר הרביעי הוא שיר מנייה מקורי ופשוט ויש לו גם הפתעה, הוא מין שיר חוד פואנטה המעורר מחשבה.

 

אפלטון רצה לגרש מהפוליטיאה, המדינה האידיאלית שלו, את המשוררים, כיוון שהם בודים דברים וממציאים שפה ועולמות; אבל את השירים האלה של קדם, אני מניח, היה מאמץ אל לבו. כי מעבר לשימוש האסתטי במילים, שירתה מתייחדת ביַשרותה. היא מביטה לקורא ישירות בעיניים ואומרת לו את הדברים נכוחה ללא כחל וסרק, ואתה, חבר, לך והתמודד עם זה.

 

רן יגיל

 


מכתב חדש
1 מכתבים ב-1 דיונים ל-"מתייחדת ביַשרותה":
אהבתי את השירים וההערה. פשטות חכמה ומחוכמת ואהבת החיים
ארלט מינצר
01/07/2021 20:53:54