גלות הניצוצות
(בעיר הולדתי)
פַּס נָהָר אַפְרוּרִי – הוּא הַשּׁוֹמֵר כָּאן עַל שִׁוּוּי-הַמִּשְׁקָל שֶׁל הַנּוֹף.
מִצִּדּוֹ זֶה: בַּיִת הַמִּתְנַדְנֵד בֵּין קִיּוּם לְאִי-קִיּוּם,
וּמִצִדּוֹ זֶה: בֵּית-כְּנֶסֶת חָרֵב, הַנָּכוֹן לְהַמְרָאָה אֶל יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ,
וּכְגַחְלִילִיּוֹת הַנְּעוּצוֹת בְּגִבְעוֹלֵי-הָעֵשֶׂב – נְעוּצוֹת יֵשֻׁיּוֹת מִשֶּׁכְּבָר בִּבְשַׂר
הָאֲדָמָה;
בַּיִת הַנּוֹטֶה לְהִשָּׁמֵט אֶל הָאַיִן, וּבוֹ דַּיָּר צוֹעֲנִי שֶׁנּוֹעַד כָּמוֹנִי לְהַשְׁמָדָה
– וְעוֹדֶנּוּ חַי,
אֶלָּא שֶׁבְּנִגּוּד לִי, אֵין הוּא רוֹצֶה לִזְכֹּר דָּבָר מִכָּל שֶׁהָיָה
לְבַד מִצְּלִילֵי כִּנּוֹרוֹ, אוֹתָם הוּא שׁוֹלֵחַ עַל גַּלֵּי הַהֹוֶה,
וְאוֹתָם הוּא מוּכָן לְהַשְׁמִיעַ גַּם בְּאָזְנַי
וְהוּא כַּאֲבוֹתָיו אֲשֶׁר חָלְפוּ-עָבְרוּ בְּעֶגְלוֹתֵיהֶם לְאֹרֶךְ הַנָּהָר,
בְּלִּי לְהַצִּיב יָד וְזֵכֶר לְקִיּוּמָם.
אַךְ יֵשׁ גַּם בָּבוּאוֹת-אֱנוֹשׁ הַמִּסְתַּתְּרוֹת בְּמַעֲבֵה הָעֲצָמִים שֶׁלְּאֹרֶךְ הַחוֹף
וְהַמְצַפּוֹת לִגְאֻלָּה:
בְּנֵי אָדָם שֶׁחָיוּ פֹּה לְפָנִים וְיָרְדוּ בְּמַדְרֵגוֹת קִיּוּמָם,
נִסְפְּגוּ בְּעָפָר-וָאֵפֶר וּבְכֵלִים שְׁבוּרִים;
וְאָמְנָם, לְעֵת כִּי יִפְגַּע בָּהֶם הַמַּבָּט הַזּוֹכֵר הֵם יֵחָלְצוּ מִשְּׁבִי הַחֲפָצִים הָאֲדִישִׁים
וְיִתְקַבְּצוּ יַחַד, עַד הֱיוֹתָם לְעֵדָה מְקוֹנֶנֶת חֲרִישִׁית עַל הָעִיר שֶׁחָרְבָה;
אֶפְשָׁר, כָּךְ יָשְׁבוּ אֲבוֹתַי הַגּוֹלִים לְחוֹף נְהַר כְּבָר,
מַעֲלִים אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתָם שֶׁאֵינֶנָּהּ;
וְאוּלָם נוֹף זֶה שֶׁמִּסָּבִיב כְּבָר הִתְרוֹקֵן גַּם מֵאוֹמְרֵי קַדִּישׁ
וְרַק הַנּוֹסֵעַ הַמִּקְרִי עוֹד יִתְעַכֵּב, אַחַת לְכַמָּה שָׁנִים, לִפְנֵי בֵּית-כְּנֶסֶת נָטוּשׁ
כְּשֶׁהוּא תּוֹהֶה הֵיכָן צַד הַ"מִּזְרָח", שָׁעָה שֶׁהַכְּתָלִים עוֹמְדִים כְּתַפְאוּרוֹת עֲזוּבוֹת
אֲשֶׁר לְהַצָּגָה לֵיל-יוֹמִית, עַל רֶקַע נָהָר:
נְקֻדַּת-הִצְטַלְּבוּת לַזְּמַן וּלְמַאֲוַיִּים אֲבוּדִים.
וְאַף-עַל-פִּי-כֵן, בֵּית-כְּנֶסֶת חָרֵב – רַב כֹּחוֹ מִשֶּׁל בֵּית-כְּנֶסֶת בָּנוּי,
שֶׁהֲרֵי בִּזְכוּת דִּמְיוֹנוֹתָיו שֶׁל הַנּוֹסֵעַ הַמִּקְרִי יִתְאַכְלֵס עַד-מְהֵרָה בְּחוֹגְגִים
הַפּוֹרְשִׂים טַלִּיתוֹתֵיהֶם בָּאֲוִיר כִּמְבַקְּשִׁים לִלְכֹּד בָּהֶן יְצוּרֵי-מַעְלָה,
בְּדוֹמֶה לְצַיָּדִים הַפּוֹרְשִׂים רְשָׁתוֹת לְעוֹפוֹת-הַשָּׁמַיִם יוֹדְעֵי-הַכֹּל
אֲשֶׁר חוֹלְפִים פֹּה וְנֶעְלָמִים לְעֵבֶר קְנֵי-הַסּוּף; –
אָכֵן, פַּס-נָהָר אַפְרוּרִי שֶׁלְּרַגְלַי:
בְּקָצֵהוּ הָאֶחָד הוּא קוֹשֵׁר בַּיִת מָט לִפֹּל
וּבְלוּלָאָה שֶׁבְּקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי הוּא מַשְׁחִיל וּמְטַלְטֵל בֵּית-כְּנֶסֶת חָרֵב,
עַל סַף אִי-הָאַרְצִיּוּת,
עַד אֲשֶׁר יַגִּיעוּ בְּנֵי-אָדָם בַּעֲלֵי זִכָּרוֹן, וּבְכֹחַ-הֲוָיָתָם יָעִירוּ
אֶת בָּבוּאוֹת-הַסְּתָרִים, וְהֵן כְּנִיצוֹצוֹת שֶׁהִתְפַּזְּרוּ עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה
לְאַחַר חֻרְבַּן עוֹלָמוֹת –
וְהַמְצַפִּים כִּי מִישֶׁהוּ יַעֲלֶה אוֹתָם מִגָּלּוּת הַחֹמֶר הֶחָשׁוּךְ.
חוש-המסתורין
מָתַי לָרִאשׁוֹנָה הֻצַּת בִּי גַּלְעִין הָאֵשׁ:
לָתֵת אֵמוּן בְּזִקּוֹת-הַמִּסְתּוֹרִין
וְלַחְשֹׁב כִּי מֵעֵבֶר לְקַוֵּי-הַמִּתְאָר שֶׁל הַהֲוָיָה,
מְקוֹם-שָׁם חֲמֵשֶׁת הַחוּשִׁים בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים
וְנִתָּקִים קְצוֹת-הָאֶצְבָּעוֹת מִן הַחֹמֶר
עוֹקֶבֶת אַחֲרֵינוּ נְקֻדָּה שְׁמֵימִית
וְהִיא הַמַּשְׁגִּיחָה בִּפְקִיחַת הָעַיִן
וְגַם מֻשְׁפַּעַת מֵרְצוֹנוֹתַי? –
וְשֶׁמָּא רַק
צֵרוּף כְּמִיהָה לִכְמִיהָה הִיא זוֹ,
פְּרִי אֵימָתוֹ שֶׁל יֶלֶד
אֲשֶׁר נִבְהַל בְּקִרְבִּי מִפְּנֵי הַמֵּתִים
בְּעֵת שֶׁאָרַב לְנִיעַ כּוֹס-הַזְּכוּכִית עַל לוּחַ-הַשֻּׁלְחָן
בִּשְׁעַת סֵיאַנְס בְּצִפִּיָּה לְסוֹף יְמֵי הַמִּלְחָמָה הָעוֹלָמִית,
לְהִוָּדַע מוֹעֵד הַקֵּץ מִפִּי רוּחוֹת-הָרְפָאִים שֶׁרָעֲדוּ בְּמַעֲמַקֵּי הַכּוֹס
וּפִרְכּוּס אֶבְרֵיהֶם הַבִּלְתִּי-נִרְאִים דָּבֵק בְּרַגְלֵי הַשֻּׁלְחָן עַצְמוֹ,
בְּעוֹדוֹ שׁוֹמֵעַ אֶת אִמּוֹ צוֹעֶקֶת בְּקוֹלוֹת לֹא-לָהּ
וַחֲלַל-גּוּפָהּ מִשְׁכָּן לְהִתְוַעֲדוּת נְשָׁמוֹת בְּסוֹד הַזְּמַן;
וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן נְהִיָּה זוֹ שֶׁבְּתוֹכִי
לְכָל שֶׁאֵינֶנּוּ מוּחָשִׁי וּבַר-מַגָּע,
כְּשֵׁם שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֵימָתַי הֵחֵל לָרִאשׁוֹנָה לִבְעֹר בְּתוֹכִי הַצֹּרֶךְ
לְהַאֲמִין כִּי יֵשׁ נְקֻדָּה שְׁמֵימִית הַמַּשְׁגִּיחָה עַל הֱיוֹתֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה
וְהִיא הַמְּסַמֶּנֶת אֶת שְׁמִי מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ
בְּרִמְזֵי חוּשׁ-הַמִּסְתּוֹרִין שֶׁבִּי.
(1994)
תיקון אחרון
רֶגַע לִפְנֵי חֲצוֹת.
נִדְמֶה, עוֹד נִתָּן לְתַקֵּן אֶת הַטָּעוּן תִּקּוּן אַחֲרוֹן, בְּשׁוּלֵי כָּל הַחוֹלֵף וְכָלֶה;
הַסֵּפֶר שֶׁבְּיָדִי: מַחֲזוֹר-תְּפִלּוֹת נֹסַח אַשְׁכְּנַז,
עַל כְּרִיכַת הַסֵּפֶר: שַׁבְרִיר אוֹר. הוּא שַׁיָּךְ לִתְאוּרַת הַחוּץ.
מֵבִין הַדַּפִּים מַפְלִיגִים יְצוּרֵי-אַיִן אֶל תּוֹךְ מֹחִי. מִלִּים שֶׁגֻּיְּסוּ לִפְנֵי מֵאוֹת בַּשָּׁנִים
וְעוֹדָן שָׁרוֹת: קָדוֹשׁ! קָדוֹשׁ! קָדוֹשׁ!
בְּשָׁעָה זוֹ – גֶּשֶׁר צַר בִּלְבַד מוֹבִיל מִמֶּנִּי אֶל עוֹלָם הַמַּמָּשׁוּת, אַךְ עוֹלוֹת הַמִּלִּים
עַל הַגֶּשֶׁר וּמַקִּישׁוֹת
עַל-פִּי קֶצֶב, דּוֹמֶה הֵד מִתְגַּלְגֵּל בְּסִמְטְאוֹת יְמֵי-הַבֵּינַיִם שֶׁהָיוּ לְמַאֲכֹלֶת-אֵשׁ.
וְהַגֶּשֶׁר רוֹעֵד.
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם יֵשׁ מַעֲבָר אֶל מִחוּץ לְקִיּוּמִי, וְאוּלָם הַשִּׁירָה מְהַדְהֶדֶת בְּעֹז –
וְדַי לִי בְּכָךְ בְּלַיְלָה זֶה,
כְּשֶׁהַמֶּרְחָק בֵּינִי לְבֵין הָאֲדָמָה הוּא מֶרְחַק שָׁלוֹשׁ קוֹמוֹת, בְּבֵית-מְגוּרִים יָשָׁן,
שֶׁאֵינוֹ שׁוֹנֶה מִכָּל בִּנְיְנֵי-הַלְּבֵנִים שֶׁבָּעוֹלָם;
וְאַף-עַל-פִּי-כֵן, כָּאן, מִתַּחַת לְקוֹמַת-הַקַּרְקַע פְּעוּרָה תְּהוֹם,
וּבַתְּהוֹם – מִתְהַפְּכוֹת עַצְמוֹת אָדָם וּמִתְחַכְּכִים שְׂרִידֵי כֵּלִים מִקֶּדֶם
עִם כָּל נִיעַ כָּדוּר-הָאָרֶץ,
וְאוּלַי גַּם לְשֵׁמַע קְרִיאַת פְּסוּקִים בִּנְעִימָה לֵילִית מִתְמַשֶּׁכֶת;
זוֹ הַשִּׁירָה הַנִּשְׁמַעַת בְּלִוּוּי חֲרִיקַת דְּלָתוֹת עַל-פְּנֵי תֵּבֵל כֻּלָּהּ,
שֶׁכֵּן פּוֹתְחִים-סוֹגְרִים אֲרוֹנוֹת-קֹדֶשׁ בְּשָׁעָה זוֹ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת הַלֵּילִיִּים
לְעֵת כִּי הַקָּהָל, כְּאִישׁ אֶחָד, עוֹצֵם אֶת הָעֵינַיִם,
וְיֵשׁ גַּם גּוּף רָפֶה הָרוֹעֵד כְּמוֹ גֶּשֶׁר
לְקוֹל צְעִידַת מִלִּים שֶׁיָּצְאוּ לַדֶּרֶךְ לִפְנֵי דּוֹרוֹת הַרְבֵּה
כְּדֵי לָשִׂים עָלַי מָצוֹר.
(1988)
